החלטה בתיק ע"מ 1475/13

העורר עצור לצורך חקירה מאז 24/3/13 בחשד למעורבות בפעילות נגד ביטחון האזור. מעצרו של העורר הוארך מספר פעמים, ועררים שהגיש נדחו. ביום 24/4/13 אישר בית המשפט הצבאי יהודה את  הארכת מעצרו של העורר ב-12 יום, עד ל-5/5/13. על כך הוגש הערר שבפניי.

בדיון טען הסנגור המלומד כי מרשו מוחזק במעצר במגרש הרוסים כמקדמה לעונש שמתכוונים לגזור עליו. חקירתו אינה מתקדמת, הוא מסר לחוקריו את כל מה שהיה לו לומר, ומזה 20 יום לא נחקר בצורה משמעותית. גם אם הייתה התפתחות בחקירה, העצור והסנגור לא יודעים עליה שכן הוא לא עומת עם מידע חדש ולא נחקר עליו. הסנגור הזכיר כי העורר מוחזק במעצר פרק זמן ממושך מאד, שחורג מן המותר לפי החוק בישראל, ומתקרב גם לגבול המותר לפי הדין באזור. לאור זאת טען הסנגור כי הגיעה העת להורות לחוקרים לסיים את החקירה, להעביר את חומר הראיות לעיון התביעה ולשקול הגשת כתב אישום או שחרור ממעצר. בשולי הדברים טען הסנגור כי העורר סובל מכאבי גב, ואף שנבדק במהלך החקירה, הטיפול בו אינו מספק, וגם זו סיבה לזרז את סיום החקירה.

התובע ביקש לדחות את הערר. הוא ציין כי מעצרו של העורר אמנם ממושך, אך עדיין לא הגיע לגבול המותר לפי הדין באזור - 60 ימי מעצר לחקירה. החקירה טרם מוצתה, חלו בה התפתחויות, וקיים צורך בהמשך המעצר, משום שלא ניתן לקדם את החקירה כשהעורר משוחרר.

יש לציין, כי במהלך הדיון התברר שחסרים מסמכים שונים מחקירת אחד המעורבים בפרשייה, וכן חסר פירוט ללוחות הזמנים המעודכנים להמשך החקירה. לפי בקשתי השלים התובע את הפרטים החסרים תוך זמן קצר.

עיינתי בחומר הראיות הרב שנאסף עד כה במהלך חקירת הפרשייה. מדובר בעשרות זיכרונות דברים, המתעדים חקירות רבות וארוכות. עולה מהם שגורמי החקירה משקיעים משאבים רבים בניסיון לברר עד תום את מידת מעורבותו של העורר - ושל עצורים אחרים - בפרשייה הנחקרת. העורר מכחיש בתוקף את המיוחס לו, ובשל כך חקירתו החזיתית (פרונטאלית) לא התקדמה במשך זמן רב. עם זאת, חלו התפתחויות מן העת האחרונה ממש, חלקן אף לאחר הדיון האחרון בבית המשפט קמא, ויש להן השלכה משמעותית על המשך החקירה. למעשה, התפתחויות אלה חייבו שינוי לוחות הזמנים בחקירה, והגשת דוח עדכני על תקופת המעצר הדרושה כעת.

שוכנעתי, כי ההתפתחויות החדשות מצדיקות את המשך החקירה. באיזון שבין הצורך למצות את החקירה, ולגלות את האמת על מעורבותו של העורר בפרשייה שהוא נחשד כקשור אליה, לבין הצורך לשמור על חירותו של העורר ועל משך חקירה סביר - הכף עדיין נוטה לכיוון הצורך למצות את החקירה. תקופת המעצר שאישר בית המשפט קמא מוצדקת על רקע הצורך במיצוי החקירה.

לכן, אני דוחה את הערר.

בטוחני כי רשויות הכלא ייקחו לתשומת לבן את הערותיו של העורר על מצבו הרפואי ועל הטיפול לו הוא זקוק.

ניתנה היום, 29 באפריל 2013, י"ט באייר התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: